לשתול בונסאי בעציץ הוא לא עניין של מה בכך.
כשמסתכלים על עץ בונסאי החוויה שנקלטת בעין המתבונן היא של שלמות אסתטיקה והרמוניה וזה לא מקרי.
בשונה משתילה בעולם הגינון, בעולם הבונסאי ישנם חוקים ופרמטרים לקחת בחשבון כשבאים למקם את העץ בתוך העציץ הנבחר:
* האם אנחנו הולכים לשתול עץ חד גזעי או קומפוזיציה של עצים
* כיוון הענפים של העץ
* מה סגנון העיצוב של העץ
* גודל הגזע
* גודל וכיוון מערכת השורשים
לפני שאני מתחיל לדבר על כל אחד מהם אני רוצה להסביר מהו חתך הזהב.
יחס הזהב, חתך הזהב או הפרופורציה האלוהית הם שמות שונים לאותו הדבר שהוא יחס מתמטי שעומד מאחורי חווית היופי והפרופורציה של העין האנושית. זהו יחס של 1 ל 1.618 (1/3 ו 2/3) שמתקבל מחלוקת אורך צלע מלבן ברוחב שלו. יחס זה תואר לראשונה לפני כ 2500 שנים ומאז הוא משמש אבן יסוד בתחומים רבים כמו אדריכלות אומנות (ציור, צילום פיסול) מוסיקה וגם באומנות הבונסאי.
שתילה של עץ חד גזעי או מספר עצים בכלי אחד
כאשר נבוא לשתול עץ חד גזעי בעציץ מלבני או אובלי נמקם אותו לפי חתך הזהב ביחס של 1/3 ו 2/3 בתוך מרחב העציץ.
כשנבוא לשתול יער במרחב הכלי נסתמך על מערכת חוקים שונה לגמרי והיא נושא לכתבה בפני עצמה.
כיוון הענפים של העץ
ברוב המקרים נרצה לוודא שהענפים של העץ יבלטו משני צדי הכלי באופן שווה למרות שהוא שתול קרוב יחסית לקצה העציץ, כמו בתמונות כאן למעלה.
ישנם עצים שיש להם מעט מאוד ענפים בצד אחד והם יהיו יוצאי דופן.
סגנון העיצוב של העץ
סגנון עיצוב מפל חצי מפל וליטראטי ישתלו תמיד בעציץ שצורתו עגולה מרובעת או משושה והם ימוקמו במרכז הכלי.
סגנונות כמו ברום, נוטה, זקוף בלתי פורמלי ישתלו בעציץ לפי יחס הזהב.
גודל הגזע
שיקול זה מופיע בעצים עם גזעים מאוד גדולים כמו עצים נשירים (כדוגמת אולמוס), עצי זית בוגרים שיש להם בדרך כלל גזע מרשים וגדול, פיקוס בונסאי וגם בוגנוויליה. כאשר שותלים עץ כזה בעציץ הגזע שלו יתפוס את מרבית המרחב הפנימי של הכלי.
גודל וכיוון מערכת השורשים
לעיתים מערכת השורשים של העץ גדולה ולא מאפשרת לשתול אותו בכלי בדיוק לפי חוק הזהב. במקרה כזה מיקום העץ יתבצע כתהליך לאורך מספר שנים בהן נקטין את מסת השורשים ונשתול שוב ושוב עד שמסת השורשים תגיע לגודל המתאים ותתאפשר שתילה ביחס הזהב.
מיקום נכון של עץ הבונסאי בעציץ מטביע חוויה של אסתטיקה ויופי בעיני המתבונן ויוצרת רושם של שלם אחד.
יצירת אומנות.
