כדי לדבר על שפה צריך להתייחס לכמה אלמנטים שמרכיבים אותה:
1. האנשים שמדברים אותה
2. האותיות שמרכיבות אותה, שמתחברות למילים משפטים וסיפור
3. הרעיונות והערכים המשותפים לכל החברים בקבוצה שדוברת את השפה. אלמנט זה יכול להשתנות עם הזמן בתגובה להתפתחות וצמיחה של רעיונות חדשים בתוך הקבוצה
4. סט החוקים והכללים לשימוש בשפה
כל האלמנטים חשובים לקיום השפה.
בהקבלה לשפת הבונסאי אני רוצה להתמקד כאן בשני האחרונים.
שפת הבונסאי נוצרה לפני אלפי שנים ע”י המלומדים הסינים שעסקו בקליגרפיה, הליטראטי.
הליטראטי נהגו ללכת לטבע, להרים להתבודד ולמדוט. בזמן ששהו שם הם הבחינו בהשפעת הטבע על הצמחייה, בצורה שתנאי מזג האוויר השפיעו לאורך השנים על העצים ויצרו בהם תנועה.
השפה התפתחה עם היפנים והשאיפה שלהם לדיוק, שסיווגו את התנועה לסגנונות.
הסגנונות הם האלמנט הרביעי של השפה.
יש חוקים ברורים שמגדירים ומבדילים סגנון אחד ממשנהו וזה עולם שלם בפני עצמו.
באופן כללי, סגנונות העיצוב המקובלים בעולם הבונסאי מוגדרים לפי:
מהלך הגזע והאם יש גזע אחד או יותר
מערכת השורשים והנבארי (נבארי = מערכת שורשים עילית)
מיקום הענפים והתנועה שלהם
ומוצגים בתמונה:
1. זקוף פורמאלי 2. זקוף חופשי 3. נוטה 4. מפל 5. חצי מפל 6. זקוף בלתי פורמאלי 7.ליטראטי 8.ברום 9.סחוף רוח 10.דו גזעי 11. שורשים חשופים 12. עץ שנפל 13. רב גזעי 14. יער 15. עצים שגדלו על צוק 16. עץ שגדל על סלע.
כדאי לכל אומן ומאמן בונסאי מתחיל ומתקדם, להכיר את החוקים והכללים.
כמו שילד מתחיל לזחול וללכת לפני שהוא יציב מספיק כדי לרוץ וכל עוסק במקצוע מסוים למד את הבסיס לעיסוק שלו לפני שהצליח להביא את היצירתיות שלו לידי ביטוי דרך מה שלמד,
כך אני מציע להתייחס לסגנונות העיצוב.
החוקים המסורתיים הם חלק ממה שנותן לבונסאי מעמד של שפה, בעיני, אבל כדי להתפתח צריך יצירתיות וגמישות מחשבתית. צריך להסתכל על העץ ולזהות מתי לא נכון יהיה לנסות להתאים אותו לסגנון כזה או אחר וצריך פשוט לאפשר לו להיות מי שהוא. טבעי. חופשי.
זהו האלמנט השלישי של השפה, ההתפתחות ושינוי דרך צמיחה של רעיונות חדשים אז
שמרו על ראש פתוח.