בונסאי זית

עץ הזית הוא סמל

הזית הוא לא עץ ככל העצים. יש לו מעמד מיוחד.
הוא מופיע על סמל מדינת ישראל, נכתב עליו רבות בספרות ובשירה העברית, והוא מזוהה עם מדינת ישראל יותר מכל צמח אחר.
השימושים הרבים של הזית בוודאי מוכרים לכם אבל השימוש שלו באומנות הוא אולי פחות מוכר. השימוש באומנות הבונסאי. 

בטבע קצב הצמיחה של העץ הוא איטי מאוד ועם השנים והחשיפה לתנאי מזג האוויר הוא מפתח גזע עם קליפה עבה וגסה. הגזע העתיק חושף למעשה את הסיפור האישי של העץ. 
ולכל עץ יש סיפור משלו.

מדוע מתאים לגדל זית כבונסאי?

לזית נתונים טבעיים כמו: 
1. חוסן ועמידות למחלות 
2. קליפה גסה ומחוספסת – הגזע המחוספס של העץ הוא כמו מגרש משחקים המאפשר משחק בטכניקות של עיצוב ופיסול. משחק זה יוצר dead wood (עץ יבש) מרשים שחושף את סיפור ההישרדות שלו בטבע. 
3. עלים קטנים – העלים של הזית קטנים ברוב הזנים. 
4. ניגודיות חזקה בין צבע העלים והגזע משווה לעץ מראה עתיק. 
כל אלה הופכים את הזית לעץ קל יחסית לגידול ומתאים מאוד לבונסאי.

אז איך מתחילים?
עם בחירת חומר גלם ברמה גבוהה.

הפרמטרים החשובים בבחירת חומר הגלם הם:

גודל העלה – ככל שהעלה קטן יותר כך קצב הצמיחה מהיר יותר וצפיפות העלווה תהיה טובה יותר. בחירת זית עם עלה קטן כבר בהתחלה תאפשר נקודת פתיחה טובה יותר לטווח הארוך.
קליפת הגזע – לזית בוגר או ימאדורי (= נאסף מהטבע), יש קליפה גסה ומחוספסת. זה מראה שלא ניתן לפתח בעץ זית בונסאי צעיר מכיוון שהגזע שלו חלק והוא נשאר כך גם לאורך עשרות שנים לכן ברכישת חומר הגלם רצוי שהוא יהיה זית בוגר. 

ישנם שלושה זנים עיקריים של זית שמתאימים לגידול בונסאי מבחינת העלווה שלהם:
1. Olea oleaster, זית בר שללא ספק הוא הסוג הטוב ביותר לגידול בונסאי. יש לו עלים זעירים וגזע מרהיב באופן טבעי. בדרך כלל נאסף מהטבע, ימאדורי.

  1. Olea sylvestris, זית בר של אזור הים התיכון. לזן זה עלים מבריקים ומעוגלים יותר בצבע ירוק כהה. הוא רגיש יותר לפטריות בתנאים לחים מאוד. הוא גדל לאט ועם השנים יגיע להיות בונסאי מרשים.
  2. Olea europaea, זן שמשמש לגידול פרי במטעים. העלים שלו אפורים גדולים והגזע שלו בדרך כלל לא מרשים. הוא זמין ונפוץ מאוד במשתלות. סובלני לרוב התנאים. הוא זקוק לשמש ישירה כל שעות היום על מנת לייצר עלווה צפופה.

ניתן להתחיל לגדל בונסאי זית מייחורים אבל אם רוצים לראות תוצאות מהר יחסית רצוי להתחיל עם חומר גלם בוגר שניתן להשיג במשתלות ברחבי הארץ ובמשתלות מתמחות בבונסאי.

עץ זית בונסאי

תחזוקה

השמירה והדאגה לבריאות העץ היא תהליך שדורש התייחסות למיקום, השקיה, מצע, דישון, גיזום, העתקה ומניעת מזיקים ומחלות.

אחת הטכניקות המשמשות אותנו, מאמני הבונסאי, בשמירה על בריאות העץ היא ביצוע defoliation יזום בזמנים קבועים. Defoliation  הוא תהליך של הסרת עלים חלקית או מלאה.
הסרת עלים מלאה נבצע בחודשים פברואר מרץ והסרה חלקית נבצע באוקטובר, כהכנה לחורף.
תפקידי ה defoliation:
1. הקטנת עלים – בעקבות הסרת העלים העץ מתגונן ומוציא עלים קטנים יותר.
דבר נוסף שעוזר להקטנת עלים זה חשיפתו לשמש מלאה.
2. פתיחת אור השמש לענפונים ולענפים.
3. השגת פריצות חדשות – בזכות פתיחת החלק הפנימי של הענפים לאור השמש.
4. פיתוח ramification – הסרת העלים מעודדת צמיחה נוספת של ענפונים בחלק הפנימי של הענף.
5. מניעת מחלות – על ידי דילול העלים אנו מאפשרים לזרימת אוויר טובה יותר בין הענפים וכך מונעים המצאות נוזלים מיותרים על העלים. נוזלים מיותרים מהווים מצע למחלות כמו פטריות.

מיקום

רצוי למקם את העץ במקום בהיר ושטוף שמש בחצר או במרפסת. עצי זית זקוקים לשמש ישירה, חום ואור, ולכן הקיץ הוא העונה הטובה ביותר עבורם. בחורף הוא יכול לעמוד גם בטמפרטורות שהן מעט מתחת לאפס אבל הוא לא יסבול קרה.
כאשר זית לא מצליח לייצר צמיחה טובה הסיבה הסבירה ביותר היא מחסור באור שמש ישירה וחשיפה לאור UV.

עצי זית ננסיים

השקיה

השקו את הבונסאי זית ביסודיות בכל פעם שהאדמה מתייבשת אך הימנעו מרטיבות מתמדת.
איכות המים תשפיע על חיוניות העץ ולכן התקנה של מערכת אוסמוזה או מערכת לטיוב מים תיטיב עם העץ. בהעדר אפשרות כזו העץ עדיין יוכל לגדול ולהתפתח יפה.

מצע

עצי בונסאי זית יתפתחו טוב בכול מצע שהוא מעט מאוורר אבל ההתפתחות הטובה ביותר עבורם תהיה במצעים המורכבים מ 40% פומיס, 40% אקדמה ו 20% ורמיקוליט.
ניתן לגדל עצי זית בתוך מצע שמורכב מ 100% אקדמה. מכיוון שאין לנו אקדמה בארץ אנו מרכיבים מצע מחומרים מקומיים כמו 60% כבול ו 40% פומיס 2-5 לעצים קטנים ו 4-8 לעצים גדולים או 60% כבול ו 40% טוף 2-4 לעצים קטנים או 4-8 לעצים גדולים או 35% פומיס, 35% טוף מסונן ו 30% ורמיקוליט.
מצע טוב הוא מצע מאוורר ולא דחוס, עם חמצן בכמויות גדולות כדי לאפשר לשורשים להתפתח בצורה טובה.

דישון

הצמח הוא האורגניזם היחיד על פני כדור הארץ שמייצר את המזון שלו מאור השמש, מים ופחמן דו חמצני. רק צמחים יכולים להפוך את אור השמש למקור אנרגיה. על מנת ליצר אנרגיה זו צמחים משתמשים בפחמן דו חמצני, מים ואור סגול. תהליך ייצור האנרגיה מתרחש בכלורופיל, מולקולה קטנה וירוקה שקולטת אור ביעילות רבה. תפקידה האולטימטיבי הוא ביוסינתזה. כדי לשמור על קיום התהליך הזה הצמח זקוק לאלמנטים שהוא לא מסוגל לייצר בעצמו כמו חנקן, זרחן וברזל. בהעדר אלמנטים אלו הכלורופיל עלול לאבד את צבעו הירוק והעלה יתחיל להצהיב. זה סימן שהעץ מאבד מעוצמתו ובריאותו. הדשן במצב זה נחוץ מאוד כדי לאושש את העץ.

הזית זקוק לחומרי הזנה בתקופת הצמיחה (אביב – סתיו) חוץ מעונת החורף, בה רוב העצים הנשירים בתרדמה והעצים ירוקי עד במנוחה.

ישנם מספר דשנים אשר נהוג להשתמש בהם:

דשן אורגני מכופתת בשחרור איטי – מורכב מזבל עופות (בדרך כלל) ופרות שמתפרק בהדרגה ע”י ההשקיה ומוצנע בקרקע. באופן כללי מומלץ לדשן בתדירות של פעם בחודשיים שלוש.
דשן נוזלי – הדשן נמהל במים ומוזרם על ידי משאבת דישון פרופורציונלית למערכת הטפטוף או ע”י השקיה ידנית לפי ההוראות שעל המוצר. באופן כללי מומלץ לדשן בתדירות של פעם ב 10-14 יום.

גיזום ענפים

ניתן לגזום את העץ בונסאי זית לפי הצורך ולפי קצב הצימוח בכול עונות השנה כדי להחזיר לעץ את צורתו המקורית. אם רוצים לחזק ולפתח ענפים רצוי להניח להם להתארך מאוד, להתאפק ולא לגזום אפילו אם העץ נראה לא טוב, חסר פרופורציות ופרוע.
איפוק בסופו של תהליך ישתלם מכיוון שהענפים יתעבו ומערכת השורשים תתחזק. בניגוד לדעה הרווחת שעצי הבונסאי צריכים להראות מדויקים ו”מתוקתקים” תמיד, ישנן תקופות בהן העץ יכול להראות פחות כבונסאי טיפוסי ויותר כשיח פרוע.

העתקה וגיזום שורשים

צפיפות שורשים לא מאפשרת חדירת נוזלים וחומרי הזנה למצע.
על ידי הרמת העץ והפרדתו מהעציץ ניתן לראות אם מסת השורשים אכן צפופה ואם הגיע הזמן לגזום אותם.
יש להפריד את הבונסאי מהעציץ בו הוא גדל ולנקות שאריות מצע מגוש השורשים, לגזום כשליש ממסת השורשים. להניח בכלי החדש או להחזיר לכלי הקיים בפוזיציה הרצויה.
להוסיף מצע חדש.
חשוב לדאוג שלא יהיו כיסי אויר. עצם הימצאותם של כיסי האוויר מונע הגעה של המים אל השורשים והתייבשות שלהם ובהמשך התייבשות גם של ענפים בעץ.
החדרה של צ’ופסטיק או מקל דק דרך המצע עוזרת להחדיר חלקיקי אדמה ולמלא את כיסי האוויר.
חשוב – להקפיד על רטיבות השורשים לאורך כל זמן ההעתקה והגיזום.

גיזום שורשים והעתקה רצוי לבצע בעיקר באביב, כאשר תנאי מזג האוויר נוחים.

מזיקים ומחלות

בהתקיים מצב של עודף רטיבות העץ עלול להיות יותר רספטיבי לפטריות. עודף רטיבות יכול להיווצר בחודשי החורף כאשר הזית נמצא בתוך בחלל סגור שלא חשוף לשמש.
מניעה של מחלות – בדרך כלל ככל שעלה הזית גדול יותר כך יש לו סיכוי גדול יותר לסבול מפטריות.

הזן Olea Europea רגיש במיוחד לfusicladium oleagineum, עין הטווס. הפטרייה תגרום לצניחת העלים ולהפחתת החיוניות שלהם. המחלה נישאת בגשם וניתן לזהות אותה בקלות על ידי כתמים כהים קטנים וסביבם טבעת חיוורת על העלים. הטיפול המקובל היום כנגד פטרייה זו מבוסס על ריסוס מניעתי בתכשירי נחושת מקבוצת הידרוקסיד וגופרת נחושת.

עש היסמין או עש הזית prays oleae הוא זחל ירקרק אשר אוכל את הצימוח הצעיר. הוא מסוגל להסב נזקים כבדים למטעי הזיתים. פעיל במיוחד במהלך העונה החמה. אופי הפגיעה בזית משתנה בהתאם לשלב התפתחות העש. נפוץ במרבית המדינות השוכנות לחופי הים התיכון.

לסיכום – כמו שלצורך הנאה מקריאה צריך ללמוד את הא’ ב’ כך גם לגבי בונסאי זית. כדי ליהנות מהעץ ולשמור עליו חיוני ובריא כדאי להכיר את אופן הגידול והטיפול בו.

למתעניינים ברכישת עצי זית ננסיים

 בהצלחה!!

סל קניות

סגור
סגור
Start typing to see products you are looking for.
×
Scroll To Top